סיקור אלבום – Walkways | Safe in Sound

walkways

מאת: דרור חניה

מאוד נדיר למצוא להקות שמוציאות אלבום בכורה שמפיח בך תקווה לז'אנר כולו בארץ, ולהשתלבות שלו בסצנה העולמית. האלבום הזה הוא בין היחידים שהביא אותי להרגשה הזו, שהגורל של הסצנה בארץ עוד לא חרוץ, וזה דבר ענק.

הלהקה התחילה את המסע שלה ב2007 בתור "אסירי התודעה", ובשנת 2012 הם עשו את המעבר לאנגלית ושינו את שמם לWalkways.

האלבום נפתח בשיר Blood Into Water, בחירה מעולה לפתיחת האלבום. השיר מציג את הלהקה על רוב גווניה. הוא נע בין בתים שקטים עם עיבוד שמתפתח ומשתנה, עם מעברים לריפים של גרוב מטאל, ופזמון קליט שרדף אותי כמה שעות לאחר ששמעתי אותו לראשונה. בשירים All Lies וEndless I רק התחזק הרושם שלא מדובר פה בלהקה שמשלבת ז'אנרים בגלל שהיא לא סגורה על עצמה ועל ההפקה שהיא בחרה לאלבום הבכורה. כל בחירה פה היא תוספת של עוד רובד מרענן, בין אם מדובר בתוספת של גראולים שלא יביישו אף להקת מלודת', ריפים של ת'ראש מטאל, או טאץ' אלקטרוני מפתיע כמו בשיר Thoughts

I'm faking my days, it's too easy to hate so I'm –
Chewing my mouth as I begin to blame others around me
I hate to feel the same, it's the shame that rips the light apart
It's not out, it's in — I'm a fucking human being

הליריקס כתובים היטב, חד, והכי חשוב – הוא מוגש בצורה כל כך אמינה ואומוציונלית שהמאזין הופך לאחד עם השיר ועם הסולן. הסאונד שלהם מהודק ומהוקצע, ניתן לשמוע שהייתה פה עקומת למידה ולא מדובר פה על להקה שמתעסקת במוזיקה זמן מועט, אלא להקה משופשפשת שמוכנה בכל רגע נתון לקחת את האלבום המעולה הזה ולטוס לשרוף במות בחו"ל.

עוד הברקה מהאלבום הוא Towards The Light. העיבוד שלו מפותל, משתנה ועוצמתי. רן ירושלמי (הסולן) כאילו הולך על חבל דק עם הקול שלו. הוא נע בין סקרימינג לשירה עוצמתית. הסגנון שלו מושפע בצורה כבדה מצ'ינו מורנו (דפטונז) וג'ון דייויס (קורן). רגע אחד הוא מאגרף צרחה לתוך המיקרופון ורגע אחרי הוא מלטף אותו ברכות של משי. אני משוכנע שרבים יתחברו אל הליריקס של השיר שמדבר על ילדות קשה שמצאה מפלט בתוך המוזיקה ועל הכוח שהיא נותנת ומחזיקה אותנו לעיתים מלאבד את השפיות. ממשיכים אל השיר האהוב עליי מתוך האלבום Sweet Medicine. מכירים את שיר ההופעות המטורף שכולם מחכים לו? כזה הוא השיר הזה. הכתיבה הייחודית שוב עושה את ההבדל, למרות שזה שיר אהבה, לא הייתי יכול לדמיין אותו מבוצע בעיבוד אחר.

נראה שכל הכתיבה באלבום היא ממש על הקצה. בין אם זה המצב הנפשי של הכותב, הרגשות שלו, המחשבות שלו – הכל מאוד אינטנסיבי ועוצמתי, והיכולת להעביר תוכן כזה בצורה כל כך אמינה זה מה שמבדיל סולן טוב מסולן ברמות הגבוהות.

בשיר Actions, אנחנו מקבלים 2 וחצי דקות של גיטרות מנסרות ושחרור של זעם וכעס שהתחברו כמו כפפה ליד אל הקטע האינסטרומנטלי (Pause) שבא לפניו ורק הדגיש את הקיצוניות שבו שרויה הדמות באלבום. השיר Skin Deep הוא אחד האהובים עליי מתוכו, ויש תחושה של תכליתיות ומשהו סופי בשיר הזה וזה מתבטא היטב בעיבוד שבנה את המתח אל עבר הפאוור קורס האחרון שסחף אותי לגמרי.

לסיכום, אני אסיים במשהו קטן על סולן הלהקה, רן ירושלמי. הבנאדם הזה צריך להוציא על הקול שלו פטנט, כי לא רק שהוא אחד הסולנים האיכותיים בארץ, הוא אחד הטובים ששמעתי בשנתיים האחרונות. היופי שבשירה שלו הוא שמצד אחד, היא מאוד מגוונת עם קשת רחבה מאוד של צבעים וסגנונות, אבל מצד שני, עם כל הגיוון והכאוס, עדיין מזהים את הקול הייחודי שלו ברגע שהוא פותח את הפה, וזה דבר נדיר מאוד בימנו. זהו אלבום שאני בכיף אחזור אליו ואשמע אותו שוב כדי להעמיק בו עוד ועוד, כדי לגלות בכל פעם עוד משהו קטן שלא שמתי לב אליו קודם בעיבודים ובבחירות המוזיקליות האינטילגנטיות בעיבודים ובהפקה שלו. אם חסרה לכם התחושה של להעריץ להקה מקומית ולחכות בקוצר רוח מתי ההופעה הבאה שלכם, אני שמח לבשר לכם שנפתרה לכם הבעיה.

שירים מומלצים: Blood into Water, Towards the Light, Thoughts, Sweet Medicine, Skin Deep

8/10

הלהקה משיקה אל אלבום הבכורה שלה במופע בכורה בסאבליים ת"א ב1.6.13.

מודעות פרסומת

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

  1. Ran Yerushalmi הגיב:

    הנה טיזר עם כל שירי האלבום, להנאתכם:
    🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s