ארלירייז וקאיזן בהופעה בסאבליים – 1/4/12

בשנים האחרונות הרבה להקות בארץ מנסות להישמע כמו חו"ל – החל מההפקה, דרך הטקסטים ועד למבטא. אין הרבה להקות שבאמת מצליחות לעשות את זה כמו שצריך. שילמדו מEarlyrise.

(נכתב ע"י: איתן לוין, צילום: עדי קולירין)

ביום ראשון הגענו לסבליים לבכורה התל-אביבית של Earlyrise, שאליהם חברו קאיזן, שגם חולקים איתם 2 חברים. על קאיזן דיברנו כבר המון, לכן נתמקד כאן יותר בER (קיצור ל Earlyrise, לא הסדרה).
הסיפור של הלהקה התחיל במפגש של אורלי לארי ורז קלינגהופר. אורלי הביאה את הטקסטים ואת הקול הענקי שלה, והוא הביא את הסאונד וההפקה, יחד, האלמנטים שכל אחד הביא השתלבו לאלבום הבכורה שנקרא What If.
להרכב הצטרפו איתמר גולדווסר (שסופח מקאיזן), אדם טל ודימה גרוסמן.

עם שחרור האלבום, צברה הלהקה מספר מפתיע מאוד של מעריצים מכל רחבי תבל. השיר Wasteland כבר חצה את גבול חצי מליון הצפיות ביוטיוב, והקליפ האקוסטי ל Old Friend מתקרב גם למספר הזה בצעדי ענק.
לא קשה במיוחד להגדיר את הסגנון שלהם. אני הייתי מנסח את זה כ "ברייקינג בנג'מין + (אוונסנס*פאראמור)", אבל הפשוטים יכולים פשוט לקרוא לזה "רוק אלטרנטיבי עם זמרת". וזאת חתיכת זמרת.

כשרואים את אורלי נתקלים בבחורה צנומה וקטנה, לא מה שמצפים לו כששומעים את האלבום. אבל כשהיא מתחילה לשיר, הכל פתאום מתחבר. האנרגיה שמתפרצת ממנה משתלבת עם הקול, והחגיגה מתחילה…

השירים מדברים על מערכות יחסים, מתובלים עם הרבה "גירל פאוור" (leave Me Alone, Over), חלק על דילמות של החיים (Goodbye) וחלקם גם ממש עצובים (Memories).

ההופעה נפתחה עם השיר האנרגטי Leave Me Alone, שנותן את הטון להתחלה ומראה איך הלהקה פועלת בהילוך גבוה. שני השירים שבאו אחריו (Face Me, Become Mad) המשיכו עם אותו הקצב.
תוך כדי השירים אורלי הפגינה לא מעט בטחון על הבמה (בהתחשב שזו סה"כ ההופעה השלישית שלה מול קהל, וזאת פעם ראשונה במועדון יחסית גדול), כשמסביב רז קופץ, נותן גיבוי קולי ובעיקר מנצח על שאר החבורה, שנראתה כאילו היא עושה באמת את הדבר שהם הכי אוהבים לעשות.
הסאונד של האלבום מופק בצורה מאוד מלוטשת, ולפני ההופעה היו חששות לדרך שבה הכל יתורגם ללייב, אבל הלהקה לא איכזבה, ונתנה שואו מטורף עם סאונד אדיר… ולכל מי שתוהה – אורלי טובה בלייב. אולי אפילו יותר מבדיסק עצמו.

אחרי Over (שהראה צד קצת שונה של ER), הלהקה ירדה מהבמה, ואורלי נשארה לבד לשיר עם מארק צליקובסקי, שליווה אותה על הפסנתר בשיר Goodbye. השיר הזה מדגיש את היכולת הווקאלית של אורלי, כשהקול שלה חודר עמוק והכאב והגעגועים שבשיר הצליחו לצמרר את הקהל, שנשאר עם עור ברווז.
הרבה להקות שמות דגש על סאונד, הפקה וטכניקה, אבל לא הרבה באמת מצליחות לרגש, ועוד כשמדובר בסה"כ פסנתר וקול, זה בכלל מדהים.

בזמן שאנחנו מתאוששים, רז חזר לבמה, הפעם עם גיטרה אקוסטית, לביצוע אקוסטי לשיר Falling On The Ground שגם סוגר את What If.

הלהקה חוזרת לבמה, וזה אומר שהגיע הזמן שוב להרעיש. חוזרים עם China, שיושב איפהשהו על הגבול לבין בלדה להארד-רוק. בסט מצומצם, אני אישית הייתי מעדיף לשים את השיר הזה בצד, במיוחד אחרי 2 שירים שקטים, שכל מה שהקהל רוצה זה לתת בראש. שיר הנושא של האלבום יכול היה לעשות בצורה מעולה את המעבר הזה בין השקט לרועש, ולדעתי הוא מתאים יותר לסט לייב. אחריו מגיע Shell, אחד השירים החזקים באלבום.

מגיעים לשני שירים אחרונים בסט. הראשון הוא Old Friend, בגרסת האלבום. מדובר באחד השירים הכבדים בדיסק, והקהל מתחיל סוף סוף להשתולל.
השיר שסוגר את ההופעה הוא Wastleand, הלהיט שלהם, שדאג להקפיץ את כל מי שעד עכשיו היה רגוע בקהל.

אחרי ER עלו קאיזן לסט מפתיע, עם שירים שבד"כ לא שומעים מהם בהופעות. הסט של קאיזן התחיל עם כמה שירים מהEP החדש(בדרכים הקשות, בוקר טוב, אלף סיבות) ולאחר מכן עברו אל חומר מאלבומם הראשון והטוב "חלון למציאות". לאורך כל ההופעה קאיזן נתנו שואו אנרגטי לקהל המעריצים הנאמן שלהם, שמצידו דיקלם כל מילה בכל שיר שאותו הם ביצעו. דיברנו עליהם מספיק בעבר, אנחנו ממליצים למי שממש מתעקש לקרוא את הסיקור של ההופעה עם סוכרזית בדי-מיוזיק מלפני כמה חודשים. (קישור לסיקור – ‪p1GDRO-22‬ )


סה"כ, יחסית ללהקה שמופיעה בפעם השלישית ביחד על במה, ER נראו כמו יחידה אחת מגובשת, עם סאונד שלא יבייש להקות שמופיעות כבר תקופה ארוכה ביחד. הקול של אורלי הוא משהו נדיר, והם מצליחים לנצל אותו למקסימום.
היו כמה שאמרו שללהקה אין ייחוד והיא נשמעת כמו עוד להקות בחו"ל, אבל כשאתה נמצא בארץ ישראל ונותן כזה שואו עם כאלה שירים, אתה כמה רמות מעל כולם.

מודעות פרסומת

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

  1. doron הגיב:

    היה אדיר, הקול של אורלי באמת נדיר וגם המילים, הבאסה היחידה בכל הערב היו קאיזן שלא שרו את חי על הקו ובלעדייך..אבל בשורה התחתונה היה כיף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s