הדור האחרון בבארבי – הנה זה מתחיל

בין עשרות להקות ישראליות שמנסות להישמע חו"ל, קיימת להקה שלא מפחדת מהצירוף "רוק-ישראלי" ובאמת מאמצת את הציביון הישראלי לטוב ולרע במוזיקה שלה, בהופעת ההשקה לאלבום החדש "הנה זה מתחיל", הקהל היה מגוון, המוזיקה הייתה מאחדת וחברי הלהקה סיפקו את הסחורה בהופעה אנרגטית שבהחלט סיפקה את המעריצים.

[מאת – דרור חניה]
חברי הלהקה עולים לקול תשואות הקהל ומוציאים את ההופעה לדרך עם "לך לך", מתוך האלבום החדש. רועי מירון (סולן) חושף את היכולות הווקאליות הייחודיות שלו במהלך השיר ובעיקר בשורה הסימבולית "הנה זה מתחיל". כמו באלבום, גם בהופעה הם עוברים מ"לך לך" לשיר "רובוטים". להפתעתי, הקהל היה מורכב מאנשים בגילאים 15 לעד מה שנראה כמו 60, ואולי אפילו יותר, וכולם, בלי יוצא מן בכלל, מחאו כפיים ושרו יחדיו באווירה מאוד מגובשת. "אז קום מהכורסא, צא מהסרט, יש לך מכתב – אלוהים דופק בדלת".

בשיר "מה יהיה איתי", באמת כבר הופתעתי מרמת הידע של הקהל, שהכיר כל המילים. אתם יודעים מה זה להיות בהופעה, ולהבין בעצם שאתה היחיד בקהל שטרם רכש את העותק של האלבום אותו משיקים? אפשר היה להרגיש באוויר את האהבה וההערצה שמעריצי הלהקה רוחשים אליהם ואל מה שהיא מייצגת. בשלב זה של ההופעה כבר נשלפו דגלים גדולים שנשאו את הלוגו של הלהקה – עוד סממן להערצה האדירה כלפיהם. עם "כל כך קרוב" ו"להיות ישראלי", הדור האחרון מראים שהם לא מפחדים להתמודד עם שאלה כזו מאסיבית וטעונה כמו "מה זה אומר להיות ישראלי?". הקהל לקח חלק בשיר בתחושה כאילו השיר הזה מנוגן בהופעות כבר לפחות 10 שנים.

הדור האחרון לא מתיימרת להיות משהו שהיא לא, בים של להקות שמנסות להישמע כמו האמנים המצליחים מחו"ל, בין היתר אם זה בסגנון או בבחירה לשיר באנגלית. פה אתה מקבל זריקה של פשטות לתוך הווריד, התכנים עוסקים בין היתר בבחירה בין הטוב לרע, היכולת לראות את הצד האופטימי של האירועים, אינדבדואליזם בחברה בלתי אפשרית, למצוא את המקום שלך בעולם, למצוא את הטוב והאושר ועוד תכנים שעוסקים במהות ההוויה הישראלית. הם ממשיכים עם "הכל בידיים שלי" שהזכיר לי מעט בפזמון סטייל משינה משנות ה80', ואחריו הגיע "מה כולם רוצים", והקהל שוב מצטרף לשיר, כמו בשאר, ומוכיח שוב כמה המילים נוגעות בו.

 

בהמשך, רועי מכריז חגיגית שבשיר הבא הולכים לצלם קליפ הופעה. השיר הוא "בירה וכדורגל". הוא קורא לקהל שעמד רחוק רוב ההופעה להתקרב אל הבמה, ובאמת במקום מסוים במהלך הביצוע הזה הפרונט של הבמה נראה כמו יציע כדורגל, אבל לא ישראלי, ממש כמו באנגליה. אנשים הניפו את הדגלים של הדור האחרון, העיפו באוויר כדורים גדולים מתנפחים שהלהקה זרקה אליהם, קפצו ושרו ממש באחווה ישראלית טיפוסית, אך לא טיפוסית בכלל להופעת רוק בישראל. מעבר להנאה מהמוזיקה, אי אפשר שלא ליהנות מהאווירה. לאחר שתי דקות שהתארגנו אחרי הקליפ הם חזרו עם הביצוע לשיר מתוך "הנה זה מתחיל" שנקרא "פרדס חנה-פריז", שיר שמדבר על כמיהה אל הבית, אל המשפחה, אל תחושת השייכות. אנחנו עדים לעבודת גיטרות איכותית של דני ויצפלד וזמיר גולן. לטעמי מדובר באחד השירים הטובים באלבום החדש, והוא לא איכזב בגרסת ההופעה שלו שהייתה מדוייקת, אך עם זאת הייתה תחושה של פנייה כלפי כל אחד אישית, תכונה שאני מאחל לכל סולן.

ממשיכים לעבר שלהי ההופעה עם "ארץ חופשייה", שיר שהצביון היהודי בו מורגש, שמעביר תחושה של אופטימיות. "הבט סביב זה לא חלום, יש סימנים של ארץ חופשייה/מכל נתיב בכל מקום, נרגיש בינינו ארץ חדשה". לטעמי השיר הזה היה יכול להופיע יותר מוקדם בסט-ליסט, אם כי הוא היווה בנייה יפה אל "או שאתה אדם" שמגדיר בצורה ברורה מאוד את הפילוסופיה של הלהקה, בכל מה שקשור לאיך לחיות את החיים בכל המישורים, יש או את הדרך שבה יפעל אדם חופשי או במילים אחרות "או שאתה דומם, או שאתה אדם", שורה שמאוד חדרה אליי. בחלק הזה של ההופעה קרה משהו שטרם ראיתי בהופעות רוק בארץ: אנשים בגילאי 40-50 פשוט קופצים ומשתוללים כאילו היו בגילאי העשרה. משהו במוזיקה מחזיר אותם שנים אחורה, התחכום שבפשטות שהדור האחרון משדרים מצליח למצות את ההווייה הישראלית ובכלל פונה אל כל אדם באשר הוא ברבדים הבסיסיים ביותר שמדברים אליו – השיא של ההופעה לטעמי. חברי הלהקה יורדים מהבמה ומתחילות קריאות להדרן שלא איחר להגיע.


אחד אחר השני החברים חזרו לבמה וביצעו את "Beyond The Wall" מהאלבום החדש. קצת הופתעתי שלהדרן בחרו את השיר הזה, אך שהקשבתי למילים הבנתי את הבנייה היפה לאורך ההופעה של התכנים עד המשפט הזה – "Underneath my feet,I can hear the beat.The world is changing" – הבשורה של הלהקה. כצפוי השיר שסגר את הסטליסט היה "מהפכה", שיצא כסינגל. מאוד התחבר לי המשפט שאמר רועי כשדיברנו לפני ההופעה: "הרגשנו שזה הזמן הנכון להוציא את האלבום הזה, לאחר האירועים של קיץ 2011 – הקהל מוכן אליו". עם חריגה קלה מהסטליסט שתוכנן הלהקה ביצעה שוב את "בירה וכדורגל" בכדי לעשות השלמות לקליפ לייב שתוכנן לשיר הזה. הקהל היה באנרגיות כאילו עכשיו ההופעה רק התחילה ובין היתר זאת הייתה אחלה מחווה אל קהל המעריצים שפשוט נראה צמא לעוד שיר מהלהקה.

 
הדור האחרון יודעת לבנות את קהל המעריצים שלה, היא יודעת איך לכוון את המוזיקה שלה אל קהל היעד ואת הדרך הנכונה לתקשר איתו. לראשונה בחיי ראיתי אישה מבוגרת בגיל 60-70 שמכירה את כל המילים בהופעת רוק ישראלי ושרה את כל השירים כגרופית לכל דבר! הלהקה לא מתביישת בהיותה ישראלית ולא מנסה להסתיר את זה – היא מאמצת לחיכה את הצביון הישראלי בשיריה ופה קיים המפתח לקהל המעריצים המבוסס והנהדר שלהם, שפשוט מזדהה ואוהב את המסר של הלהקה ואת מה שהיא מסמלת, הקהל מרגיש שהוא הדור האחרון. השואו היה מקצועי, אנרגטי ועם קריצה של הומור פה ושם – אם הם מגיעים קרוב אליכם(מה שיקרה בקרוב מכיוון שהם בסיבוב הופעות) אל תהססו לקפוץ להופעה. כי בישראל זה או "שאתה סוגר, או שאתה נפתח" לרוק ישראלי שרק הולך ומתפתח בכל שנה שעוברת.

מודעות פרסומת

2 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. 20021966 הגיב:

    אחרוני הדור האחרון… מתחברים עם ראשוני הדור החדש.. ביחד עושים אהבה. עם גדולי הדור…"הדור האחרון" 🙂 השחקן המרכזי התגלה לנו בזכותכם. אוהבים אתכם . הלל , גפן , ושלב, והאבא מיכה-אל מור

  2. רותי אלוש הגיב:

    יוצא מין הכלל. עלו והצליחו. אוהבים אותכם. ((:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s