סיקור אלבום: מניפסט – "מיוחד" [2012]

(דרור חניה)

את ההכרות שלי עם מניפסט עשיתי דרך הפייסבוק לפני שנתיים בערך, עם שירים כמו "תכף נעוף" ו"קל" שכבשו אותי מיידית. משהו בקול הבס העמוק של אלון שר ובעיבודים קרץ לי מאוד, ואמרתי לעצמי: "וואלה, יש פה פוטנציאל אדיר, יהיה מעניין לראות לאיפה זה יתפתח".

שנתיים אחרי, זמן קצר לאחר ההדחה של סולן הלהקה אלון שר (אסטרטגי משהו) מהתוכנית "The Voice", שללא ספק נתנה ללהקה את הפוש המתאים ואת האומץ סוף סוף לשחרר את אלבום הבכורה שעליו שמעתי רבות – "מיוחד".


השיר שפותח את האלבום נושא גם את שם הלהקה 'מניפסט'. שיר רוק כבד שלא משאיר ספקות בקשר ליכולות הגבוהות של חברי הלהקה. השיר הבא נקרא "נשימה". הוא מגיע לפוטנציאל שלו מבחינת העיבוד ומרגיש מאוד שלם. לא ניתן שלא להעריך את יכולת כתיבת השירים של אלון שר, כתיבה שמאוד קל להתחבר אליה אך עם זאת יש בה תחכום שמשדר כנות: "זה הסתיו או שנהיה אפור/אם אצלי הכל בסדר איך זה בא פתאום/הלוואי ואני טועה/זה לא הזמן ולא המקום/זאת הדרך שקראה אליי לחזור/הלוואי ואני צודק".

ממשיכים עם "קל", שיצא כסינגל בעבר וגם זכה לקליפ והוא בעצם השיר הראשון של מניפסט שהכרתי. הוא עבר שינויים קלים בגרסת האלבום, אך עדיין נשאר אחד השירים החזקים של הלהקה. השיר הרביעי באלבום הוא "מיוחד", שנושא גם את שם האלבום. שיר קליל שמציג לראשונה בבירור את הסאונד האלקטרוני שמניפסט סיגלו לעצמם באלבום הזה, והוא בהחלט "מיוחד", כי הוא אחד השירים היחידים שהסאונד הזה באמת מתאים לו ולא פוגם בתוצר הסופי.

שירים מקסימים כמו "מקלט" ו"תכף נעוף" שהכרתי כבר לפני בגרסאות אחרות ואת מקלט אף בגרסה אקוסטית, פשוט איבדו מהקסם שלהם בתוך כל העיבוד האלקטרוני שעשו להם. הטקסט מתפספס בחלקו בעקבות תשומת לב שנוטה אוטמטית לכיוון הסאונד המאומץ שלהם וזה פשוט לא עובד.

השיר "It's Now" הוא הראשון באנגלית באלבום ומזכיר מאוד באינטרו את "Bleed it Out" של Linkin Park", מה שישר פיתח לי ציפיות שזה יהיה שיר שירים את הקהל בהופעות. אלון נשמע טוב באנגלית, והעיבוד של השיר אפילו טוב. אבל הפלוס של אלון הוא שהקול שלו משדר כנות, תחושה של בנאדם ששופך את הלב על הנייר ובאנגלית פשוט חסר את זה.

הגענו ל"עד שתביני", שנפתח בפשטות שפשוט כבשה אותי, קלידים ותו לא. בהמשך התווספו גם כלי מיתר שהוסיפו עוד רובד מרגש לבלדה המקסימה הזאת, בחציו של השיר ניתן היה לשמוע את חברי הלהקה מצטרפים לפזמון אחרון, בו באמת אפשר לשמוע את הלהקה ביצירה שלא עובדה יתר על המידה. בהחלט אחד השירים המוצלחים באלבום.

"שוכב על הכביש" מגיע אחריו. השיר מאופיין בטאץ' בלוזי, והוא נפתח באמצע לשיר רוק עם פזמון ממכר – כמו כמעט בכל השירים של מניפסט. מה ההבדל בין השיר הזה לאחרים? פה באמת הכל היה במינון הנכון, לא היה אובר-הפקה על השיר הזה וזה לטעמי צריך להיות קו האפס בשביל מניפסט. הם יכולים לחקור מלמעלה ולמטה אבל לא לנסות להכפיל ב0 כי כולנו יודעים מה קורה שמנסים לעשות את זה.

ממשיכים ל"רק אם", שבו אלון מדבר על גבר שמוותר על מותרות ונאחז באהבה "רקמתי לנו בחוטים/מקום להישאר הלילה/אין לנו כסף לבזבז/רק אחד בשני להיאחז". העיבוד מרגיש קצת אובר לטעמי, אם היה בסגנון של "עד שתביני" הייתה יכולה להיווצר פה בלדת רוק שתממש את הפוטנציאל של הליריקס המקסימים האלה. ב"כוכב", זה אלון ורק קלידים שמלווים אותו, והמסר עובר בפשטות אך המיקום שלו באלבום נראה קצת לא קשור ולא מחובר לכלום.

השיר הסוגר את האלבום הוא קאבר ל"חברים של נטאשה" לשיר "זקוק לך". בחירה מצויינת לשיר וללא ספק זאת הדרך הנכונה לעשות קאבר. לקחת שיר שהוא לא מוכר כל כך של להקה מוכרת, ולתת לו את הטוויסט הזה שהופך אותו לשלך. הסאונד נשמע מעולה, ונוסף פה עוד בית של ראפ שאותו מבצע אסף קוטלר ואפילו כולל סולו גיטרה בסופו, זה לא היה הסולו היחיד בכל האלבום, שלא תבינו אותי לא נכון – פשוט פה הגיטרה לא נבלעה בתוך העיבוד והוא ללא ספק – אחד השירים הטובים באלבום.

כשאני מאזין לאלבום אני נוטה לחפש את הקו המנחה לאורך האלבום, לרוב הנושא הוא תמטי-רעיוני וחוזר ברוב השירים. אבל פה בין כל העיבודים המאומצים התקשיתי מאוד, אין ספק שיש פה קו מנחה בטקסטים אבל הקו מטושטש עקב הפקה שהיא פשוט לא מתאימה בחלק גדול מהשירים. התחושה שקיבלתי לאחר ההאזנה לאלבום היא שזה אלבום שהיה כל כך הרבה זמן על הכיריים, הוא התבשל כל כך בתוך הטעם של עצמו. מרגיש שמשהו התפספס פה מרוב התעסקות בהפקה של כל שיר כיחיד, שהאלבום הפך לאוסף של 13 שירים.

הרושם שקיבלתי מהאלבום הזה הוא שקיים פה פוטנציאל אדיר עם חבר'ה שיודעים את העבודה, אבל חסרה פה קצת הספונטניות. אני מבין את הרצון הגדול לבדוק מכל זווית אפשרית את השירים באלבום, אבל איפשהו מרוב הרצון להוסיף ולשדרג את השירים ולתת להם טוויסט מיוחד, התוכן מתפספס מה שגורם לחלק גדול מהשירים באלבום פשוט לעבור מעליי. יש פה בהחלט כמה שירים שעומדים בזכות עצמם, אבל כיחידה אחת ואלבום זה לא כל כך עובד.

שירים מומלצים: מניפסט, נשימה, קל, עד שתביני, שוכב על הכביש, זקוק לך.

מודעות פרסומת

2 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. דניאל הגיב:

    זה האלבום הכי מושלם בעולם!

  2. אלעד יצחקי הגיב:

    אני חושב ששכחת את הפרט הכי חשוב –
    שזהו האלבום הראשון של הלהקה הזאת.
    וכמו הרבה מאד אלבומים ראשונים – מה שבעיקר שומעים שם (ולדעתי זה יפה מאד) זה שהלהקה בעיקר מחפשת את הסואנד שלה.
    אני בטוח שעם השנים הם יתגבשו יותר ויותר עד לכדי – סאונד מניפסטי מובהק .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s