הקרטל בהופעת השקה – ביקורת

כותבים: דרור חניה & עידו לדרמן

"משב רוח מרענן במוזיקה הישראלית" – כך כינו רבים את הקרטל בראשיתם ב2008-2009, כשהעולם (שעתיד להתפוצץ) רק למד להכיר את השירים "לשים לך דיסק" ו"רוקדת עם כולם", שזכו להצלחה מסחרית גדולה ויצרו עניין גדול סביב ההרכב הנתנייתי. הסינגלים מהאלבום החדש הזכירו בצורה מסוימת את החומר מהאלבום הראשון, אבל ניכר פה שצמד המפיקים יונתן גלילה (שירה וגיטרות) ויקיר בן-טוב (שירה וקלידים) צברו ניסיון והתבגרו מוזיקלית – ואנחנו היינו חייבים לבוא לראות איך זה עובד בלייב.
הגענו לבארבי, שבו היו להערכתנו כ-400 איש, ובשעה 23:00, מצוידים בחולצות לבנות ועניבות חגיגיות, עלו הקרטל לבמה, ואחרי כמה שניות של התארגנות, אנחנו יוצאים לדרך… ויאללה לעבודה. יחד עם הבסיסט (המעולה) עמית שטריקר והמתופף הצעיר והמבטיח זהר ברזילי, מתחילים במופע.


ההופעה נפתחת בשיר "עד שהגעת", ההתרגשות, אם כמה שאני בטוח שהייתה גדולה, לא הייתה מורגשת. השיר מאופיין במקצב רוק-פאנקי, שבשילוב עם הקלידים של בן-טוב יוצרים פתיחה שמעוררת ציפייה להמשך. ב"רוקדת עם כולם" מרווחי האוקטבה בין השירות של הסולנים עם הגיטרות, ביחד עם ישיבה מהודקת של המעברים, פשוט מפנק את האוזן. הביצוע לשיר שובר את הקרח, והקהל מתחיל להיכנס לקצב עם מקצב ה"פור און דה פלור", שמאפיין כמה וכמה משירי הקרטל.
הם המשיכו עם "כן בשבילי" מאלבומם הראשון, "זימה" – רוק סטייל צ'ילי פפרס שהגיע בביצוע מפוצץ באנרגיה. ניתן לראות בשורות הראשונות את הקהל שר וקופץ יחד עם הלהקה. בהחלט פתיחה כיפית ומרעננת לערב שרק עתיד להשתפר. אחריו הגיע "אם הייתי יודע", שיר שמתחיל באינטרו בלוזי סטייל מערבון עם עבודה מדהימה של הבסיסט. דווקא בשיר שהתחיל הכי אולדסקול עד כה מורגשות השפעות המוזיקה האלקטרונית.

 
והנה, כיאה למופע השקה ישראלי שבו חייבים להראות שלא סתם שילמת כסף על מוזיקה טובה חלילה, אתה חייב גם לראות איזה סלב או שניים כדי להרגיש שלא יצאת פראייר. האורחת הראשונה לערב היא מאיה איזקוביץ׳.
הבחורה מתוקה ונורא מוכשרת אבל בעברית זה פחות עובד לה. השיר "סינגל" לא מתרומם. יש בו קטע סקסי, אבל בולטת לי השורה בשיר שאומרת ״טוב שזה נגמר״.
אחריו מתארגנים לעוד שיר עם מאיה, הפעם השיר שלה "is it alright", ובזמן שלוקח להכין את הגיטרה האקוסטית, הם גם מראים לנו את כישורי האילתור המתקדמים שלהם. לצערי, בכל פעם כשזה קורה , מתגלה רובד של חוסר שפשוף אצל החבר'ה, לפחות בכל מה שקשור להנחיית המופע. כשהגיטרה סוף סוף מסודרת, מאיה איזקוביץ' נכנסת עם הלהיט שלה בגרסה קצת יותר פאנקית. הקהל מכיר כי זה היה בגלגל"צ, ומצטרף לשיר. זה לא ממש עובד. מאיה זמרת מדהימה, אך השילוב עם הקרטל בצבע ובאנרגיות פשוט לא מתחבר.
השיר הבא הוא "הכל יכול", נונסנס רוקנ'רול. לא סתם מרסדס בנד מרחק צעד מהבמה, זה מאוד מזכיר אותם והקהל מצידו מבסוט, כמו גם אורי גת הסאונדמן, שהוא גם המתופף של המרסדסים שנראה מבסוט לגמרי. בשיר שומעים את הקרטל הקלאסיים, שנשמעים כמו שלמדנו להכיר אותם – השילוב העדין אך המאוד נועז בין רוקנ'רול למוזיקה אלקטרונית – וזה עובד. בסיום השיר עולה נגן סקסופון בקישור לשיר הקודם והוא בעצם משמש כאינטרו לשיר הבא – "עם כל מה שהיה" (בת זונה), והקהל נורא אוהב לצעוק בת זונה… וגלילה מנצל את זה. בנאלי, אבל עדיף מאשר אם לא היה עושה את זה. השיר מאוד מזכיר את "Changes" של טופאק. הקהל צועק "בת זונה" בפעם האחרונה, וזה מוביל לקטע אינסטרומנטלי בשילוב עם הסקסופון שבאמת יצר איזה וייב אולדסקול ייחודי.


שיא הערב עד עכשיו לא ספק מהווה עלייתם של רד אורבך וידידו העכבר סוחר הסמים. הם עושים קצת סטנד אפ על בס תופים עם קטילות / מחמאות ללהקה ונכנסים לקאבר ראשון, "I Got 5 On it". תענוג!! שיתוף פעולה מקסים בין הקרטל לרד בנד. הם ממשיכים עם "Howlin' for you" של The Black Keys, בחירה שנראית לאור ההופעה עד כה כבחירה הטבעית, כשהסאונד של "דה בלאק קיז" הוא אינדי רוק עם טאץ' בלוזי שמשדר אולדסקול אבל עם זאת מצליח להישאר חדשני – ראה ערך הקרטל.
"יתפוצץ העולם" בלייב מנוגן מהיר, קצת יותר מדי, יותר רוקיסטי, כשבן-טוב מוביל ועכשיו יש לו קצת יותר נוכחות עם המיקרופון. נראה כאילו יש קצת פחות אנרגיה מהצפוי, והביצוע בלייב לא מתעלה על המוקלט, אבל זה עדיין עובד. יש משהו מהוסס בביצוע הזה. והחברים מסתכלים הרבה אחד על השני, אבל הקהל מצידו מוחא כפיים, והשיר נגמר. ועכשיו (רול תופים…..)
מרסדס בנד עולים: גל תורן עם ג'ינס ישן וסריג של אבא צעיר, עולה כמו תרנגול נפוח (בקטע טוב) , והקהל עף.
הם נשמעים פשוט מעולה. גל כבר לא ילד, עם כרס קטנה, ולגיא שמי יש קרחת כמו של סבא שלי, אבל גם את הסאונד גיטרה מהטובים בארץ. הם מפרגנים לקרטל על מופע ההשקה ומיד מתחילים בשיר "תאילנד", וההבדל מורגש מיידית – בלהקת הקרטל תפקיד הסולן מתחלק בין יקיר בן-טוב ליונתן גלילה, פתאום יש סולן אחד – ולא סתם סולן, גל תורן שהוא לטעמנו, אחד הפרפורמרים הכי מלהיבים בארץ.
תורן מתנועע על הבמה בתנועות טיפוסיות, והקהל נסחף וצועק יחד איתו "אבל אני, אני חושב על תאילנד!". אין ספק שמדובר בג'׳ם מוריסון נוסח ירושלים. עם כל האורחים זה כבר מתחיל להרגיש כמו פסטיבל מוזיקה.


בשיר הבא אפשר להגיד שקיבלתי את הסטירה הראשונה באותו ערב. "לשים לך דיסק" שהוא כנראה השיר המוכר ביותר של הקרטל מבוצע על ידי מרסדס בנד, ואני לא בטוח שהכי נכון להקריב אותו ככה לטובת האירוח (הם כנראה ממש מעריצים את המרסדסים), אבל עדיין, העיבוד מעניין ומנוגן פצצה. אחריו מגיע ביצוע ל"מיכלי", שהרגיש כמו השיר שכולם חיכו לו – רק שהוא לא היה של הקרטל. הקהל נסחף על "גל" האנרגיות של מרסדס, הסאונד מפוצץ, רוק כבד עם נגיעות של מטאל ותוספת קלידים שהוסיפו טאץ' מיוחד לשיר.
מעניין איך הקרטל יחזרו מזה עכשיו כי בלי ששמנו לב , אנחנו כבר במסיבת טראנס בניצוחם של המרסדסים – אנטיתזה לחוסר הפרונטמן של הקרטל.
אחרי התאוששות מגל תורן ומרסדס בנד, מגיע "אוהב להיות בבית", שיר שנכתב על ידי אריק איינשטיין. השיר מקפיץ והקהל שר ומלווה את הלהקה לאורך כל השיר, למרות שכולם שרו וצעקו חזק "אני אוהב להיות בבית" – אני בטוח שכולם היו שמחים על הרגע בו הם החליטו לעזוב את הבתים ולפקוד את הבארבי היום.
יקיר ויונתן מודיעים חגיגית שהקהל הוא הצלם של הקליפ הבא לשיר "איפה האבא שיראה אותך ככה" שבמהלכו נכנס הנשר המפורסם מההופעות של הקרטל שהתחיל לרקוד על הבמה בשיאו של השיר. כמה עשרות אנשים שולפים סמארטפונים ונאבקים במשך מספר דקות לא לקפוץ ולהיסחף עם המוזיקה כמו שעשו עד כה בהופעה. בסיום השיר הקרטל יורדים מהבמה.
לאחר שתי דקות הם עולים חזרה להדרן עם השיר "רואים את הסוף" מתוך האלבום החדש. הקהל אומנם כבר ראה את הסוף של ההופעה באופק, אבל אני בטוח שהוא לא ראה את מה שעתיד לקרות אחריו. רד בנד חוזרים לבמה, והקרטל, לאחר שחשבתי שכבר שלפו את כל הטריקים מהשרוול, באים עם עוד הפתעה, קאבר ל" Smack My Bitch Up" של "The Prodigy"! הקהל בטירוף חושים, וברגע ההופעה שינתה פאזה מהופעת רוק למסיבת דאנס וטראנס, התאורה שהייתה ברמה גבוהה מאוד כל הערב השתנתה בהתאם, ואני יכול להישבע שברגע מסוים 80% מהקהל היה באוויר. בעוד רד אורבך זועק "סמאק מיי ביץ' אפ!" חברי מרסדס בנד מצטרפים לטירוף ועולים לרקוד על הבמה. צריך להיות שם כדי להבין את סדר הגודל של הביצוע הזה. הרגע הזה ללא ספק היה רגע השיא – העיפו את הבארבי באוויר.

השיר האחרון בהופעה (שכללה לא פחות מ19 שירים!) היה "ככה זה כשאוהבים" והוא ממשיך את המקצב מהשיר הקודם. הקהל ממשיך להנות ולספוג את המוזיקה האנרגטית של הקרטל, שמתגלה כלהקה שחובה לראות בהופעה חיה.
איך נסכם את הופעת ההשקה הזאת?  הסאונד מלבד שני קטעים קטנים היה ברמה גבוהה מאוד וכך גם עבודת התאורה. המרחב המוזיקלי בו נעים חברי הקרטל כל כך רחב: הוא נע בין בלוז-רוק לרוק-פאנקי שמשלב האוס ומוזיקה אלקטרונית – שילוב כזה מעודן בין ז'אנרים שמסמלים את ראשית הרוק לבין כאלה שהתפתחו וממשיכים להתפתח ולגדול עוד היום, ומראה כמה הקרטל זאת להקה ללא גיל, כל אחד יכול להנות מהמוזיקה הזאת, ומבטיח לכם שמגוון הגילאים בהופעה היה רחב אבל לא היה הבדל ברמת ההנאה. ללא ספק ערב שלא ישכח במהרה.

*התמונות באדיבות הבלוג של יובל אראל.

http://yuvalerel.wordpress.com/

מודעות פרסומת

3 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. משה הגיב:

    כבוד למוזיקה הישראלית שיש כזה סיקור מקצועי מאשים טובים שבאמת אוהבים מוזיקה

  2. רוני הגיב:

    הסיקור מקצועי ומשקף את ההופעה כפי שהיתה. נהנתי מאוד מההופעה….היה מדהים מלא אנרגיות!!!
    כל הכבוד לקרטל!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s