הבית ריק, הגברת הראשונה וVIP בסינקופה – 24.09.2011

אתמול בסינקופה בחיפה היה טירוף. פשוט טירוף. אין הרבה דרכים אחרות לתאר את זה.

סליחה שאני מתחיל את הסיקור בשורה התחתונה, אבל אני כבר כמה דקות יושב ומנסה לתאר מה היה שם, והגעתי למסקנה שכמה שאני אכביד ביותר מילים, הקסם פשוט יתפוגג יותר. סו לט'ס קיפ איט פליין אנד סימפל…

הסינקופה הוא בר הופעות בחיפה, שבעיקר מתפקד כבית של להקות הארקדור ורוק מאיזור חיפה. הסאונד שם ידוע כ"סאונד סינקופה", אז אף אחד לא ציפה לשמוע משהו מיוחד בגזרה הזאת. למזלנו, את הפיצוי קיבלנו במנות מטורפות של אנרגיות, מצד הלהקות ובמיוחד מצד הקהל… לפני ההופעה דיברתי עם אריק מ"הבית ריק" שאמר שהם מקווים ל40 איש בקהל. בסופו של דבר הגיעו 110 אנשים. טירוף כבר אמרנו?

הערב הוקדש ליציאת האי.פי החדש של "הבית ריק" – "היחידי שפוגע". אליהם חברו להקת וי.איי.פי, שפתחו את הערב, ולהקת "הגברת הראשונה", שהגיעו מהמרכז.

הגיע הזמן להתחיל, ו-וי.איי.פי (VIP – Vacation In Prison) תופסים הבמה. למי שלא מכיר, מדובר בלהקה של 4 חבר'ה לקראת גיוס, שמנגנים כמו להקה עם הרבה יותר נסיון.

האי.פי שלהם יצא לפני כמה חודשים, וקיבלנו ממנו כמה שירים בסט של היום, יחד עם כמה שירים חדשים ואפילו קאבר לא רע.

אם ממש רוצים להתאמץ ולהגדיר את הסגנון של הלהקה, אז תחשבו על שילוב של אוונג'ד סבנפולד, קצת מטאליקה, מעט אלמטים של מטאל מודרני ואווירה של רוק מודרני. באמאש'כם, עזבו אתכם מהגדרות, תכנסו לפייסבוק שלהם, תשמעו את השירים ותראו את הקליפ.

הסט שלהם נפתח עם שיר חדש יחסית שנקרא The New Guy. לא קשה היה לשים לב שרביד (הסולן) לא חש בטוב, והוא נתן מעצמו הרבה מעבר למה שנראה שהוא מסוגל. גיבור.

אחרי השיר הפותח (והמדבק), מגיע Women, ואחריו קאבר לThree Days Grace, בשיר RIOT. הקהל, שהיה מורכב בעיקר מאנשים של סצינת הפאנק וההארדקור לא ממש הכיר את השיר.

את המופע הפותח הם סגרו עם Until I Bleed, אחד מהשירים ששומעים ולא מאמינים ששרים אותו חבר'ה שרק עכשיו סיימו בית ספר (בעיקר בגלל התוכן), וNumber 1, שלו תוכלו לפזז תוך כדי הצפייה בקליפ שלו ביוטיוב.

מילה טובה (כמו תמיד) לגיא רודוי, שכל פעם מפתיע מחדש עם יכולות גיטרה מרהיבות. בכלל, יש לחבורה הזאת המון  בטחון וכישרון.

הלהקה השנייה שהופיעה היתה "הגברת הראשונה". וידוי אישי – אני מאוד אוהב אותם, כבר כמעט שנתיים שאני חורש על החומר שהם שחררו, אבל עד אתמול לא יצא לי לראות אותם בהופעה. מתוך 3 הלהקות שהופיעו אתמול, לגברת יש את הנטייה היותר פופית, לפחות בשירים שהם משחררים באולפן. בהופעה, לעומת זאת, הסיפור שונה לגמרי. דיסטורשנים כבדים, הפקה מלוטשת ושירים מדבקים הופכים את ההופעה הזאת למשהו שכל חובב רוק בישראל חייב לראות. החל מהמתופף אלעד שני, שנותן את הקצב, דרך הגיטריסט המוביל אור יעקב, שחוץ מלהיות גיטריסט מצויין הוא גם הדבק שמחבר את הלהקה ביחד, עם הבסיסט אריק גייסלר, שהכתיבה שלו השאירה אותי עם לא מעט הרהורים לגבי משמעות השירים ועד לחמי קרן, סולן שלא רואים כל יום בארץ, עם קול מעט מחוספס, אבל כל כך מדוייק ונעים. כל אלה הופכים את הגברת הראשונה ללהקה מהוקצעת, רועשת ומדבקת ברמות חדשות לגמרי.

לפני שנה וחצי הלהקה שחררה 4 שירים לרשת, ועוד כמה דמואים. ל4 שירים האלה הצטרפו פה עוד כמה שירים חדשים, שאני מניח שנכתבו בשנה האחרונה.

ההופעה שלהם נפתחה עם 3 שירים חדשים – מעגלים, בולדוזר ומוביל עת קהל. השיר הרביעי נפתח בצליל מוכר, וכשהאסימון נפל, הגיע "אמסטרדם", הקאבר המצליח שלהם ללהיט העל-זמני של נוער שוליים.

אחרי "שיכורה", חמי מכריז ש"הגיע הזמן לעשות שמייח". והלהקה פוצחת בקאבר היסטרי ל"ערב טוב לך" של ליאור נרקיס. היופי בביצוע הזה הוא שהם הצליחו לעבד את השיר הזה לשיר, שברגע שאתה מתגבר על ההלם ורמת הציניות מעט יורדת, הוא פשוט שיר מצויין. הקהל עף בשיר הזה, וההבטחה של חמי מתממשת.

אחרי שנרגעים מכל הכפיים והחפלה, מגיעים 3 מתוך 4 השירים ששוחררו לפני שנה. הראשון הוא "היא לא" הסוחף. אחריו מגיע "עוד שניה", אחד השירים הכי עשירים מבחינת ליריקה. הסט שלהם נסגר עם "חי בסרט", שילוב מושלם של כל מה שיש ללהקה הזאת להציע – ליריקה חכמה, קצב מסחרר ופזמון סוחף.

הלהקה עובדת בימים אלה על אלבום הבכורה שלהם, ואתמול בסינקופה הם הציתו מחדש את הלהבה שבערה אצלי, אחרי שקצת שכחה בגלל שלא ממש יצאו חומרים חדשים בתקופה האחרונה. יש למה לחכות!

הגברת ירדה מהבמה, עכשיו הזמן למנה המרכזית. חלק גדול מ110 האנשים שהצטופפו במקום עברו לקדמת הבמה, מוכנים לקבל בראש.

הסט של "הבית ריק" נפתח עם האינטרו לאי.פי, שזרם ל"מושיטה לי", אחד השירים היותר מוכרים שלהם. הקהל כבר הכיר כל מילה ומילה, ובקטע השיא של השיר אריק סובב לכיוונו את המיקרופון, כדי לקבל חיזוק לשירה. למי שלא מכיר את הלהקה, מדובר בשלישייה שמשלבת בין פאנק-רוק לאימו והארדקור (דמיינו משהו בין בלינק 182, סילברסטין וComeback Kid). השירים בעברית (חוץ משיר אחד), וזה הסוד בעצם – בים של להקות שמנסות להשמע כמה שיותר אמריקאיות, הם פשוט עושים את מה שהם יודעים ומה שכולנו עושים ביום יום, וזה נותן להם את הייחוד הכל כך מתבקש בימינו. הסאונד, לעומת זאת, עדיין נשאר מעט אמריקאי.

אחרי מושיטה לי מגיע "אין סיבה להגיון", שיר מקפיץ במיוחד. הקהל כבר התחיל להשתולל, ומעגל הפוגו נפתח. אחרי "אין סימן להגיון", אריק שואל את הקהל "יש כאן מישהו שאוהב הארדקור?". הקהל מגיב בחיוב, וישר מגיע שיר שהוא ספק רציני, ספק בדיחה. השיר נקרא "הארדקור זה קל", והוא בעיקר אינסטרומנטלי (חוץ מקטעים שאריק זורק איזה שורה ליצנית למיקרופון). בשיר יש את כל האלמטים של שיר הארדקור מוצלח – קצב מהיר, שבירות, רצח… הקהל כבר בטירוף, ויש אפילו סטייג' דייבינג! בסינקופה!!!

השיר נגמר, ואין אחד במקום שלא מזיע כמו מטורף (אפילו אלה שיושבים בצד). השיר Sleeping מתחיל, השיר היחידי באנגלית. בשיר אריק מציג לנו קצת מיכולת הגראולינג שלו.

אחריו מגיע שיר שגם לא מופיע באי.פי, וחבל, כי הוא אחד השירים הכי חזקים של "הבית". הוא נקרא "אין לך מה ל-ט'" (על משקל "אין לך מה לתת). שיר שמשלב המון דברים שהלהקה מצטיינת בהם, ואפשר להגיד שהוא מייצג אותה בצורה מצויינת. לקראת סיום השיר, כל הקהל הצטרף לאריק בקריאה "אולי כדאי שתלכי לעזאזל", אחד מהרגעים היפים בערב שמפוצץ ברגעים כאלה.

ל3 השירים האחורנים, מצטרף רועי שוגר, חבר ותיק של הלהקה, עם עוד גיטרה.

השיר הראשון בסרייה הוא "לא עוזב", שנותן דגש על הצד הלירי והעמוק של "הבית". "כשהאדמה בוערת, אני יודע, מנסים, כשהקרקע לא עומדת, רק עליי הם מכוונים". הרבה מוזיקאים בישראל מתלוננים על החוויה הצבאית שלהם, אבל יש מקרים שזה נותן משהו מיוחד למוזיקה.

את השיר הבא אריק הקדיש לי (אני שמחתי, חברה שלי הסתכלה עליי במבט של "יא ילד מתלהב…"). השיר נקרא "מה היא עושה" (לשעבר "קבור בבור"), והוא השיר האהוב עליי של הלהקה. באיפי מתארחת בשיר בת דודה של אריק, אבל היא בהודו, אז לבמה קופץ באלגנטיות בן "איבם" רייס, לשעבר חבר ב"בית ריק", שממלא בספונטניות מוחלטת את מקומה של הזמרת בשיר. ברגע השיא של השיר הוא ואריק צורחים את הנשמה שלהם, בזמן ש2 אנשים כמעט וחוטפים מכות מתקרת הסינקופה בזמן שהמוני אנשים מרימים אותם לאוויר, וכל המקום מרגיש כאילו הוא עוד רגע קורס.

את הערב הם חתמו עם "אחד בשביל כולם", לו הם שחררו קליפ לפני מספר חודשים.

אמרתי שהיה טירוף, ועדיף לא להכיבר במילים. אם אתם עדיין רוצים לדעת יותר, תשאלו כל אחד מה110 אנשים שעפו שם אתמול. בהחלט אחת ההופעות הכי טובות שיצא לי לראות בארץ.  לכל מי שמפנטז על Warped Tour ואין לו כסף כדי לטוס לשם פשוט חייב להגיע להופעה של "הבית ריק". אני לא מבטיח שזה אותו הדבר, אבל זה בהחלט ממלא חלק מהחלל הזה.

VIP:

רביד קירשמן – שירה וגיטרה
גיא רודוי – גיטרה
דור בלומנפלד – בס וקולות
איתן כהן – תופים וקולות

1. The New Guy
2. Women
3. Riot (Three Days Grace Cover)
4. Until I Bleed
5. Number 1

הגברת הראשונה:

חמי קרן – שירה וגיטרה
אור יעקב – גיטרה וקולות
אריק גייזלר – בס וקולות
אלעד שני – תופים

1. מעגלים
2. בולדוזר
3. מוביל עת קהל
4. אמסטרם (נוער שוליים)
5. שיכורה
6. ערב טוב לך (ליאור נרקיס)
7. היא לא
8. עוד שנייה
9. חי בסרט

הבית ריק:

אריק אייחר – שירה וגיטרה
ניר ספיר – בס
תומי בויארצ'יק – תופים ועירום חלקי

1. אינטרו
2. מושיטה לי
3. אין סימן להגיון
4. הארדקור זה קל
5. sleeping
6. אין לך מה ל'ט
7. לא עוזב
8. מה היא עושה
9. האם זה לחינם

(איתן לוין)

מודעות פרסומת

2 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. אריק הגיב:

    SNAP

  2. IBAM הגיב:

    חחחחחחח טומי – עירום חלקי

    review יפה ביותרררר
    באמת היה בלאגן רצינייייי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s