פלסטר וסוכרזית סוגרים את הקיץ באוזןבר – 31.8.2011

מאת: דניאל טובול

אז ב-31/8/2011 לפני שבוע ימים (שמרגישים לי כאילו הם היו אתמול ) הזזנו את הישבנים שלנו לאוזן בר, המון זמן רציתי ללכת לשם פשוט אף פעם לא יצא לי. בהזדמנות זו אני אגיד – האוזן בר – מקום מגניב ביותר.. בית האוזן השלישית פשוט גן עדן לחובבי מוזיקה, הבניין מורכב מ3 קומות. קומת קרקע – כניסה למין בר קטן שכזה – ביתי ביותר, המקום נראה קטן מאד ושאלתי את עצמי איפה למען השם מופיעים? קומת ביניים – משמשת לקומת על לחנות צמודה של האוזן השלישית – עם גישה לרדת למטה ולעיין בגוון הדיסקים שבחנות. קומת על – האוזן בר, פניה אל ימין המדרגות תאפשר גישה אל הבר המרובע והמגניב (אני אישית לא ישבתי שם עקב הפגנת סמכותיות – כן בטח) המשך מהמדרגות ישר – נו באמת, אתם רואים במה מולכם, אני לא צריך להסביר. בקיצור, מקום מגניב – לכו לשם.

הסוכר שעלה למוח: סוכרזית התחילו את ההופעה עם "איש תיקון"  – המון חשמל באויר ונתינה בראש קצב מטורף – בקטע "יש לי סיכוי" (אם אני לא טועה) מתחיל קטע שקט ואז הסולן יורד לקהל וכל הלהקה מאבדת את השכל הישר שלה בתנועות ראש Head banging  והתאורה מטריפה. לאחר מכן הלהקה ממשיכה עם השיר "מציאות או חלום" שאני אישית מאד מאד אוהב. השיר השלישי היה:"לוסי לו" שהוא מאין בלדה בסטייל מערב פרוע מגניבה שכזו – במהלך הפזמון השקט הלהקה רוקדת בצורה משעשעת (ריקוד סלואו שכזה) – אין ספק שלסוכרזית יש שואו. "אין לנו זמן" השיר הרביעי: "היום קונים בשקל" שורה שגרמה לי לתהות ולחשוב שישנה משמעות עמוקה בשיר, לשמוע "קונים בשקל" מאנשים אינטלגנטים משמע: ביקורתי ותקיף.השיר החמישי היה רצועת קאברים לשירים מהאייטיז, כמו: "יו יה" ו"אלף כבאים", עם המון המון תיבולי חשמל, מאין גרסאת רוק – מטאל נותנת בראש בלווי רולי תופים מטורפים של יואב. השיר שבא לאחר מכן היה: "דבר" אני מניח שבשלב הזה פחות או יותר אדיר פנה אל הקהל ואמר להם שהם יפים מרחוק או הערה עוקצנית אחרת על כך שלא התקדמו לכיוון הרמקולים ההולכים ונשחקים מכמויות הדיסטורשן.. השיר האחרון שסגר את ההופעה של סוכרזית היה "אני יודע" – אני האמת לא ידעתי את השיר הזה, אבל אחרי ההופעה במשך כל הלילה שרתי לי את:"כן אניייייייי יאאאאההה " מוזמנים לחפש ביוטיוב שירים של סוכרזית, זו הייתה ההופעה האחרונה שלהם עד להודעה חדשה, עכשיו הם נכנסים לאולפן עם מפיק מוזיקאלי מפחיד ברמות היסטריות להקלטת אלבום הבכורה. בהחלט הולך להתבשל משהו מגניב ביותר.

סוכרזית הם:                                                   שירים לפי סדר הופעה:

אדיר לאור – שירה                                           1.איש תיקון                  6.דבר

גיא אבין – גיטרות ושירה                                  2.מציאות או חלום         7.אני יודע

טל דוניו – גיטרה ראשית ושירה                         3. לוסי לו

יואל זרטה – גיטרה בס                                      4.אין לנו זמן

יואב שכטר – תופים                                          5. COVER

הגיטרה עם הפלסטר: אל ההופעה של פלסטר קצת איחרתי בשל ההפסקה שהייתה בין לבין (משהו כמו 5 דק') האמת שהקול של שי הזכיר לי את הקול של דוד לביא מכוכב נולד קצת(אל תשאלו אותי למה, משהו בצבע קול, אולי הייתי שיכור, ואולי אני סתם מציק עם הסוגריים שלי למשך כל הסיקור הזה) בכל אופן, רצתי במדרגות האוזןבר כדי לא להחמיץ ונכנסתי להופעה בחזרה בשניה בערך ה- 20 של השיר "עגבנייה", שיר מגניב – השיר כנראה מדבר על זכרונות ישנים וכואבים (זה מה שאני הבנתי ממנו)  הפזמון מאד מאד קליט וכיפי. השיר הבא "להתגבר על הפחד" שהוא גם היה חלק מהמצעדים במחתרת ושימש לפלסטר כהסינגל השני, מתחיל בצורה אינטימית למדיי ומתפתח לאט לאט כשבפזמון הבום הגדול. "קצת יותר מדי" או "אוהלים" הוא שיר מחאה שנכתב כפי שאתם יכולים להבין על המצב החברתי, שיר גדול לדעתי – עוצמתי ומחאתי, כמו שצריך. אוהלים היה השיר השלישי בהופעה. אחרי אוהלים התחיל להציק לי הסאונד, אני מאמין שזה לא הסאונד של פלסטר אלא פשוט משהו באוזןבר או שפשוט הסאונדמן לא הכניס מספיק באס. הסאונד היה טרבלי מדי לטעמי. הם המשיכו עם "קונפטי" ולאחר מכן "מול המראה" ואז בא הסינגל הראשון של פלסטר:"לא כל כך בא לי" שדווקא לא היה במקום כי היה בא לי לשמוע אותו בלייב, והיה מגניב.. ואז להפתעתנו נכנס קאבר.. "מישהו שומע אותי" שבמקור מבוצע ע"י "איפה הילד". ובאופן ספונטאני לחלוטין עלה גיא שוורץ סולן להקת "סטארטר" לבמה והחליט שהוא תופס פיקוד וקורא לקהל להתעורר ולתת כבוד לשי פלד אשר קפץ לביקור בקהל. חייב להודות שהיה מלהיב והעלה לי חיוך. לאחר מכן הגלגלנו לשיר "גלגלים" ואז שי אמר שהשיר האחרון נכנס – "כשתהיי ליידי יהיה קיץ" הוא שיר אהבה אינטימי שגם כן מתפתח למקום אחוז טירוף (לפחות בהופעה) שי התחלף עם דרור בשיא השיר, דרור תפס את הגיטרה דפק סולו חוצב לבבות ולאחר מכן הכל פשוט היה רעש אטומי וכאוס מוחלט של סיום הופעת רוק נ' רול. היה אפשר לראות את רון מתחרפן על הבמה כשהוא שוכב על הגב והלהקה פשוט איבדה עשתונות גם לגיטרה של שי לא היה חסר התעללות.

לסיכום, היה גדול, מה שכתבתי על הקהל: לא משנה כמה אנשים היו – הייתה הופעה מעולה. הלהקות עשו את העבודה כמו שצריך והיה חשמלללל.

פלסטר הם:                                                   שירים לפי סדר הופעה:

שי פלד – שירה וגיטרה                                    1. עגבנייה                               6.לא כל כך בא לי
דור בר עוז – תופים ושירה                             2. להתגבר על הפחד                  7.מישהו שומע אותי
רון חכמון – בס                                             3.קצת יותר מדי(אוהלים)           8.גלגלים

זיו לביא(בית הבובות) – קלידים                      4.קונפטי                                  9.כשתהיי לידי יהיה קיץ
תום פרייז – כתיבת מילים וניהול                     5.מול המראה

תמונות: כל הזכויות שמורות לקטיה מליקוב הבלונדינית. (שלא יהיו אי הבנות בין קטיות מליקובות אחרות)


מודעות פרסומת

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

  1. קטיה מליקוב (הבלונדינית) הגיב:

    איזה סיקור, איזה סיקור… ^_^

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s