Place Of Panic – הופעת השקה – 17.08.2011

בשנתיים האחרונות הייתי אינספור פעמים במועדון הסאבליים בת"א. אתמול כשנכנסתי אליו היה בו משהו שונה: לפני הבמה עמדה חומה ענקית של בלונים עם האותיות P.O.P, היו כל מיני גוונים של אורות שעד היום לא ראיתי אפילו בבארבי, והיה נראה כאילו הגבול בין הופעת רוק לבין מסיבת ריקודים הולך עוד שניה להשבר…

קשה להגדיר בדיוק את Place Of Panic: מצד אחד הם נראים כמו כל להקת רוק אחרת – סולן (שהוא לעיתים גם עם גיטרה ביד), גיטריסט מוביל, בסיסט, מתופף ואיש שנמצא בעמדת האלקטרוניקה (קלידים ומחשב). עד עכשיו הכל נשמע רגיל, אבל תסמכו עליי – זה ממש לא. בסאונד של POP יש השפעה כבדה של אלקטרוניקה, החל מכל מיני סימפולים, ביטים שונים ומשונים ומדי פעם אפילו קצת רמזים לדאבסטפ (במיוחד בסולו תופים שהיה). מצד אחד זאת להקה של אצטדיונים, עם אורות ופירוטכניקה, ומצד שני זאת להקה שבכיף יכולה להעביר גם מסיבת דאנס. רגע אחד אתה שומע את בון ג'ובי, רגע אחר מרגיש שאתה ברייב של סקאזי. (מילה טובה במיוחד מגיעה לאלעד אסי, האיש שאחראי על הקטע האלקטרוני בהופעה, שחוץ מלהלהיב את הקהל במוזיקה גם הוסיף הרבה התלהבות חיובית משלו)

מהרגע שהלהקה עלתה לבמה התחיל מופע אור-קולי שאני אישית לא זוכר בסאבליים. בלונים בכל מקום, אורות מסנוורים, פירוטכניקה, קונפטי… לא חסר.

ההופעה נפתחה עם קטע אינסטרומנטלי קצר, ואז עלה לבמה הסולן אמיר דוליצקי, שביחד עם הקהל (שכבר הכיר את רוב השירים, למרות שרובם לא פורסמו עדיין בשום מקום) שר את השיר Bad Boy.
בשיר הבא בא לידי ביטוי הכשרון של דרור אלקיים, שלפי דעתי, הוא אחד הגיטריסטים הטובים בארץ (הוא גם חבר להרכב הטראנס SESTO SENTO בטור העולמי שלהם לא מזמן). הוא מסוגל לתת סולו מחשמל של 3 דקות, ולגרום לזה להיראות כאילו זה הדבר הכי קל בעולם.

אחרי Take It All Away, שמתפקד כאחד מ4 השירים באי.פי אותו הלהקה השיקה, הגיע It's About Time, שבו אפילו המבוגרים בקהל לא יכלו לשבט בשקט, ובזמן שהם היו על הרגליים, הצעירים כבר היו באוויר.

לקראת הסוף הגיעו כמה שירים ממש טובים – זה התחיל בשיר רוק לפרצוף בשם No One Can Stop Me, המשיך לחצי-בלדה מקסימה בשם Out There ומשם לשיר הנושא המדבק (בצורה ממש מפחידה) של האי.פי – Unsorrounded. את הסרייה הזאת סיים הקאבר למייקל ג'קסון – Give In To Me. בשיר הזה אפשר להתרשם בצורה ממש טובה מדוליצקי, שגם בלי אוטו-טיון הוא מצליח לטוס עם הקול שלו ממש גבוה, במיוחד בחלקים הקשים בפזמון.
אחרי ההדרן, הגיע השיר האחרון – Miles Away, שיר שהעיף את מה שנשאר מהאנרגיה של הקהל למיילים ארוכים. סיום מצויין להופעה מצויינת.

לסיכום, בהתחשב שזזאת סה"כ ההופעה השניה שלהם ביחד, Place Of Panic הוכיחו שהם מוזיקאים מקצוענים, יצירתיים ומאוד בוגרים. אפשר רק לקוות שבפעם הבאה הם ימצאו במה שתתאים יותר לסאונד העשיר ולשואו הנוצץ, אולי אפילו מחוץ לגבולות מדינתנו.

Place Of Panic – Unsorrunded EP

אמיר דוליצקי – שירה וגיטרות
אלעד אסי – קלידים/אלקטרוני
יוני בונדר עמוס – בס
דרור אלקיים – גיטרה וקולות
גידי סורוצקין – תופים

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s